#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קל. בפני כמה צריך להפקיר? 	"ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אמר כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר בפני שנים לא הוי הפקר. ור' יהושע בן לוי אמר דבר תורה אפי' באחד הוי הפקר ומה הטעם אמרו חכמים בשלשה כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידים. וכתב הר""ן שהלכה כריב""ל ומדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני שלשה וכ""כ הרמב""ם.<br>"	נדרים מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלא. כיצד נפסק כראב""י הסובר דיש ברירה והא בביצה פסקו כר' אושעיא והוא סובר שבדאורייתא אין ברירה? "	"כתב הר""ן שר""ת תירץ דהכא הלכה כראב""י ולא מטעמיה קאמרינן, שהוא סבר דיש ברירה וויתור אסור במודר הנאה ואנן סבירא לן דאין ברירה אבל ויתור סבירא לן דמותר במודר הנאה. ורבינו יצחק תירץ דודאי קי""ל כראב""י שאפי' בדאורייתא יש ברירה ומה שנפסקה הלכה כר' אושעיא היא רק במה שאמר שבדרבנן יש ברירה שזו הסוגיא שם.<br>הרמב""ן תירץ שהלכה כר' אושעיא שאין ברירה למפרע. ואילו כאן אין הברירה למפרע אלא מיירי בחצר שאין בה דין חלוקה ומחשיבים שכל אחד נכנס בשלו, ואם תאסור עליו נמצא זה מוציא אותו מחצירו ואין אדם אוסר נכסי חבירו על בעליהם.<br>והר""ן תירץ שהלכה כר' אושעיא שאין ברירה. ואצלינו הברירה עדיפה שכבר מתחילה ברור שאין לכל אחד קנין גמור בכל החצר, וגם ברור שבשעה שישתמש יהיה קנוי לו כל גוף החצר לשמושיו, והספק הוא רק באיזה זמן תהיה של כל אחד, ובאופן זה שרוב הדבר ברור ורק מיעוטו ספק פסקינן כראב""י שיש ברירה."	נדרים מה: - מו.		
